חזון מארג

טנטרה בעבורנו היא מארג החיים. 
אותו החיבור של מיניות. אהבה. רגש. גוף – אל יחידה אחת, אל מסע אישי, זוגי וחברתי.
בתוך מרחב וחיים בחברה היוצרת נתק בין הרבדים הללו (המחברים מיניות אל לב וגוף אל רגש), היכולת להכיר ולעבוד עימם יחד ובנפרד הינה הבסיס לריפוי, העצמה וקבלה שלנו את עצמנו.
אנו חשים שליחות בדרכנו, להביא את הריפוי אל החברה, דרך חיבור ראשוני של הבנה וקבלה עצמית, יצירת מרחב של אהבה וזרימה טבעית.
דרך קבלת מהות האנרגיה המינית ואנרגיית החיים בתוכנו, נוכל ליצור מערך חברתי בריא המייחס כבוד והערכה לכל גבר ואישה.
בכך, יכול כל אחד ויכולה כל אחת להתחבר אל המהות הפנימי, השורשית, לסגור ולרפא כאב מהעבר ומההווה ולהשריש שורשים, לצמוח ולגדול מתוך מודעות.

הטנטרה מפגישה אותנו עם כך גם עם הצדדים האפלים, הכואבים – אלו שפחות מדוברים ומאפשרת ליצור שיח אחר.
מתוכו ניתן להתפתח גם אל מרחבי הנאה ותשוקה.   תשוקה לחיים עצמם.

שדה המיניות הוא מרתק.
בשנים האחרונות המרחבים של החקירה והחוויה של אינטימיות ומיניות התפתחו וגדלו.
מארג בוחרת להביא את החזון הרחב של אהבה עצמית, קבלה של האני בחזרה אל הבית ומשם אל תוך מערכות היחסים שלנו.
משינוי אישי אל שינוי חברתי. נוכל יחד ליצור אדוות גלים חדשות שנכנסות אל הלב ומחברות בין מרכזי הגוף –
מהמין אל הלב, מקודקוד הראש אל קצות אצבעות הרגליים.

סוג'יי

" 25 שנים שאני צועד בדרך ועדין בכל פעם נדהם מחדש מהיכולת הפשוטה אך העמוקה של הכלים הללו ליצור שינוי ולהביא למקומות של ריפוי בתוכנו. את הדרך של הטנטרה למדתי באופן מסורתי, ממורים בעלי ניסיון וידע של שנים רבות.
וכך גם אני , לקחתי על עצמי להיות מנחה ומוביל בדרך של שדה המיניות והריפוי לפני שהסכמתי לקחת על עצמי את הובלת הכשרת המנחים.
אני מאמין בעומק. במרחב בטוח ונוכחות.
הידע והניסיון הרב שצברתי מלמדים אותי בכל פעם מחדש את הקסם שבטנטרה וכך כל קורס מביא עימו חידוש ועוצמה, דרך האנשים המרתקים שמגיעים ללמוד ודרך העבודה האישית שלי, כמנחה שתמיד אוהב להמשיך ולהתפתח. "

                                                                                                                                               מורן

" מארג בשבילי היא ציון דרך. זוהי תזכורת למסע אישי, ארוך , מאתגר, כזה שהצבעים והריחות בו חזקים יותר.
התחושות נעות בין קצוות.  מכאב לעונג, מתסכול וכעס לאהבה ורפיון.
את המסע האישי, הנשי, אפילו זה האימהי שלי אני חווה דרך הכלים שמארג מביאה בעבורי. גם בכובע של ההפקה, או בזו של המנחה , וגם כבת זוג.
אני היום יכולה לראות איך כל הדרך הזו שזורה , איך הכלים, התרגולים של מארג הם בעצם אורח חיים בעבורי.
בשבילי מארג היא פשוט בית להיות בו מי שאני."