הרהורים על אתיקה במקצועות הטנטרה – סוג'יי
בחברה שבה המיניות סובלת מהדחקה, הגזמה ובאופן תדיר גם בשימוש לרעה, נוצר צורך אמיתי בריפוי והכוונה לכל אילו שזקוקים להם.
אולם העיסוק בטנטרה, מעלה מספר שאלות מהותיות לגבי אופי העבודה. ובעיקר בעבודה מול מטופלים הבאים לקבל עזרה ייעוץ והכוונה מקצועית. השאלות מתחדדות בעיקר עקב תלונות חוזרות ונשנות על טיפול רשלני או בלתי מקצועי.
בשנים האחרונות הולכת ומתרבה תופעה שלילית- של שימוש במילה 'טנטרה' לקידום שלל פעילויות, אשר הקשר ביניהן ובין טנטרה מקרי בהחלט. והתופעה שהחלה כעניין שולי, הולכת ומתרחבת כאשר 'מטפלים טנטרים' צצים כפיטריות לאחר הגשם..
באין שום נורמה קיימת בנוגע לסוגי הטיפול, השיטות הנקוטות ואמות המידה הדרושות, נוצר חלל טיפולי שעלול להיות מנוצל שלא כהלכה על ידי כאלו המתיימרים לעסוק בתחום.
כאשר אנו בוחנים את מקצועות הריפוי המקבילים לטנטרה- אנו מגלים שקיימות נורמות טיפוליות ברורות- שמותחות קו חד בין מה מותר ומה אסור. מה מקובל ומה לא. מדוע אם כך, לא נקבעה עד כה נורמה אחידה גם למקצועות הטנטרה?
אחת הסיבות העיקריות לחוסר אחידות והסכמה- נובעת מהתפיסה הטנטרית הבסיסית, אשר טוענת שהערכיות והמוסר הנם מושגים בני חלוף- ומשתנים עם חלוף הזמן. הטנטרה אינה מבחינה בין טוב ובין רע במובן המוחלט הפשוט של המילה. אלה מאפשרת לכל מצב בחיינו להבחן לעומקו , וללא דעות מוקדמות. בטרם נשפוט אותו בצורה אוטומטית- נדע להקשיב לשורש נשמתנו- ולדעת מהו הדבר הנכון לעשות.
(הקשבה פנימית מהסוג הזה, דורשת רמת מודעות גבוהה ויכולת אמיתית לחוש את העצמי והזולת.)
סיבה נוספת- היא שהטנטרה עוסקת בין השאר באחד הטאבואים הגדולים של המין האנושי – העיסוק במיניות:
כיצד ניתן לפעול בתחום כל כך חשוב, מבלי להתחכך או לחצות את גבולות הטאבו? עצם רגישותו של הנושא יוצר מצב של "עמימות" הן אצל המטופלים והן אצל המטפלים.
מהו אם כך תפקידו של המטפל?
בעיני- תפקידו של המטפל הוא בראש ובראשונה ליצור מרחב בטוח: מרחב שבו המטופל יוכל לחוש את הדחף הפנימי של ריפוי מגיע באופן טבעי ככל הניתן- המרחב המוגן דורש מהמטפלים להיות שם עבור המטופל ולכבד את הגבולות שלו.
אך לא פחות חשוב מכך- לקבוע גם גבולות ברורים וקבועים מראש- ולידע את המטופלים על גבולות אילו.
האמת, השקיפות, והכבוד לזולת משמשים כאבני היסוד להנחיה מועילה ונכונה. ומאפשרת למטופלים לקחת אחריות אישית על הבחירות שלהם כאשר הן נעשות מתוך מודעות וחופש בחירה.
הקוד האתי הולך ומתפתח, ויוצר סטנדרטים חדשים בתחום זה. סטנדרטים שנועדו להכווין, להגן ולשמור על אילו שלוקחים חלק בתחום חשוב זה, הן מטפלים והן מטופלים.
מי ייתן ויגיע היום שבו נוכל לוותר על קודים אילו, ולדעת שהדברים מתנהלים כהלכה מתוך הקשבה אישית מודעת לקול הנשמה. ימים של "ואהבת לרעך כמוך" , ימים של כח האהבה.
