מזאב בודד לזאב אוהב / זאביק
מורן וסוג'יי היקרים,
רק רציתי להגיד שאני אוהב אתכם בלב פתוח, שלם ודומע … וצוחק בעת ובעונה אחת
אני מודה לכם על שעזרתם לי לבכות.
שנים אני נמנע מלגעת בכאב – בניתי "חומות", שמתי "סורגים ומנעולים" הוספתי "סוהרים" –
אבל כל אלו, כמו שהם מנעו ממני להתחבר לכאב מנעו ממני להגיע לרגש,
כלאתי את שניהם באותו "בית סוהר" ואיבדתי, מתוך בחירה, את המפתח
ובפחות מ-72 שעות הצלחתי בעזרתכם הנדיבה לפרק את כל מה שבניתי במשך שנים.
עיניי עדיין דומעות מהמלאכים בסדנא – החוויה הכי עוצמתית שהייתה לי בחיי (ובודאי תאמינו לי שב-41 שנותיי המפליגות הספקתי לחוות אי-אלו "פצצות לגבות") – בכיתי מכל הלב וצחקתי מכל הלב והרגשות היו הכי חופשיים בעולם –
מה שנקרא "נמלטים"-הוורסיה הטנטרית
יש לי עוד עבודה רבה וקשה לעשות את עצמי, אבל אני בטוח שאתם יודעים ששום עבודה איננה קשה אם היא נעשית מאהבה ותאמינו לי שאני אוהב את עצמי (אני ממש לא מאמין שאני כותב את זה -אבל כבר כתבתי – שאני אמחוק ? פולני שכמוני…
תודה על הסובלנות (מודה – עשיתי לכם בלאגנים – אבל לא מכוונה לפגוע אלא באמת התאפקתי ו"שברתי כללים" רק מתי שהרגשתי שאיני יכול עוד ),
תודה על ה"ליהוק" של המשתתפים והמסייעים, תודה על ה"לוקיישן" ה מ ד ה י ם – וואו, כמה אנרגיות – מקסימום יצא לי לישון שעתיים בלילה…
…ועוד היה ירח מלא… ואני זאב כמו שאתם יודעים
שימרו לי מקום בסדנא שלכם בעוד מספר חודשים
מברך אתכם באהבה נצחית
יש עוד רבבות בני-אדם שזקוקים לעזרתכם
באהבה ובלב פ ת ו ח
זאביק -הזאב האוהב
